חיזור אלים

 

 

ניצב –משנה (בדימוס) ד"ר סוזי בן ברוך,

האוניברסיטה העברית,

 

פורסם  ככתבה בכתב העת 3 של המשרד לבטפ

 

ענת אלימלך ז"ל  הכירה את דוד אפוטה בתחרות יופי מקומית בירושלים , ומאז נרקם ביניהם הקשר. היא הייתה אז בת שש-עשרה, ועשתה את צעדיה הראשונים בעולם הדוגמנות והמשחק.  דוד, ספר מצליח, מבוגר ממנה בארבע-עשרה שנים. הצלחתה של ענת התעצמה במהירות והיא החלה להשתתף בהצגות לילדים, בתכניות טלוויזיה ובקמפיינים פרסומיים. כמו כן, החלה להנחות בערוץ הילדים והוציאה קלטות לילדים. ב-2 בדצמבר 1997 הגיע סיפור האהבה לסופו הטרגי. גופותיהם נמצאו בדירתם המשותפת, זה לצד זו.

מתמונת המצב הראשונית חשבו החוקרים, שענת היא זו שרצחה את דוד והתאבדה, אולם לאחר שלושה שבועות התברר סופית, שהיא הייתה הקורבן, והוא היה הרוצח. מהחקירה עלה בבירור, כי האקדח, שבו נורו השניים, הוזז ממקומו לאחר הירי, והונח ליד אלימלך. החשד נפל על שני אחיו של אפוטה, שהגיעו ראשונים לזירת האירוע דרך אחד החלונות, לפני שהשוטרים פרצו את  הדלת. ממסקנות המשטרה עלה, כי ענת  הגיעה לדירתו של חברה לשעבר, דוד אפוטה, בשכונת בית הכרם בירושלים. אפוטה ירה בה כדור אחד והרג אותה, ואחר- כך התאבד בירייה.

הסיבה לרצח ולהתאבדות הייתה החלטתה של ענת להיפרד מאפוטה.

מכתב התביעה האזרחי, שהוגש על- ידי משפחתה של ענת כנגד אחיו של דוד אפוטה וכנגד משטרת-ישראל, ניתן לראות, כי כבר מתחילתה של מערכת היחסים בין השניים ובהמשכה  הופיעו נורות אדומות רבות, שהתריעו על קיומה של מערכת יחסים אלימה ומסוכנת. מראיונות, עם בני- משפחתו של דוד, עולה שהקשר הרומנטי ביניהם החל כשהייתה קטינה והוא ראה עצמו כפורש את חסותו עליה. ככל שענת התפרסמה יותר ויותר, דוד קינא לה יותר. הצלחתה המטאורית גרמה לו להרגיש, שהיא חומקת מבין זרועותיו. קנאתו הלכה וגאתה . ניסה לעצור בעדה  בכל דרך אפשרית, הגביל את צעדיה ,קינא לה באובססיביות, התנגד לכך  שתתראה עם עמיתים לעבודה ואף חשד בה שהיא בוגדת בו.

 

אחת מתופעות האלימות השכיחות ביותר בעולם הינה תופעת האלימות נגד נשים, שקיבלה הכרה ציבורית, חברתית וחוקית רק בשנות השבעים של המאה הקודמת. בשנת 1991 נחקק בישראל "החוק למניעת אלימות במשפחה",חוק המהווה נקודת מפנה חשובה ביותר, שאחריה השתנתה המציאות החברתית בכל הקשור לאלימות בין בני זוג , אלימות אשר עם הזמן ,כוללת גם את החיזור האלים.

 

 

 

חיזור אלים הוא תופעה הכרוכה באיום למעשה או באמצעות מעשה, אשר פוגעים מבחינה פיזית או מילולית באדם אחר. משמעותו המדויקת ביותר של המונח היא אלימות פיזית, אלימות מינית או אלימות פסיכולוגית בין בני-זוג מתבגרים, היוצאים ביחד באופן קבוע לפני הנישואין. האלימות הפיזית, המופנית כלפי אחד מבני-הזוג, באה לידי ביטוי בהכאה, בדחיפה, בבעיטה או בסטירה. האלימות המינית מתבטאת בכפיית התנהגות מינית (ראשונית, חלקית או מלאה) כלפי מי מבני-הזוג, בין שהקורבן נכפה להתנהגות בכוח פיזי או באיום פסיכולוגי כלשהו, ובין אם הוא נדרש להיות אקטיבי או פאסיבי (כגון אונס, על פי הגדרתו המורחבת, נגיעות לא רצויות), והאלימות הפסיכולוגית כוללת איומים, ניסיון לשליטה בהתנהגות בן- הזוג , העלבתו והפעלת מניפולציה רגשית כלפיו.

בניגוד לתופעת אלימות במשפחה, אשר נחקרה רבות במשך ארבעת העשורים הקודמים, תופעת חיזור אלים בקרב מתבגרים החלה להיחקר רק בשנות ה-90 המאוחרות. מחקרים, שנערכו בארצות-הברית בקרב תלמידי תיכון מצאו, שבין 10% ל-25% מהם עשו שימוש באלימות פיזית ובאלימות מינית בכלל, וכ-40% כנגד נשים צעירות.

ניתן לומר שעם הצפת תופעת האלימות נגד נשים במשפחה והפיכתה מתופעה זניחה ושולית ,שהייתה עניינן של מיעוט לא רלוונטי, לתופעה הנמצאת במרכז סדר היום הציבורי והמעניינת קובעי מדיניות רבים  ,הוצפה תופעה נוספת אשר החלה להיחקר רק בשנות התשעים:"חיזור אלים".:

"החבר שלי הוא גבר! 'גבר' בעיניי זה אחד שמעמיד אותי במקום כשצריך, לטובתי. הוא כועס עלי לפעמים, אבל כדי שלא אעשה טעויות. זאת אהבה!" (ניקול, 16 וחצי).

 

נורות אדומות

" הוא פשוט קנה אותי, הוא כל כך מקסים. כולם קינאו בי. במשך שמונה חודשים הכל היה ורוד, ואז הדברים התחילו להשתנות. לפני חצי שנה הוא אמר לי פתאום שהוא לא מרשה לי לדבר עם ילדים אחרים. הוא קובע לי עם מי להיפגש ועם מי לא. אם אני לא עונה לו מיד לטלפון, הוא כועס...הוא יכול להתקשר מיליון פעמים בדקה, לשאול 'למה עשית לי את זה?' ומיד לנתק... הוא גבר, והוא אוהב אותי, והוא החבר הכי טוב שלי" (ניקול, 16 וחצי).

 

במבט השוואתי להתנהגויות של בני הזוג : באשר לבן הזוג:

 

קינאה מוגזמת- גילויי קינאה במינונים גבוהים ובצורת התנהגות שתלטנית.

רכושנות- מחליט עבורה מה ללבוש וכיצד להתאפר. דורש את אישורו למעשיה.

בידוד- מציג את חבריה ומשפחתה באורח שלילי. מעתיר עליה שפע כלכלי במגמה לבודדה מהעולם החיצון, קושר אותה אליו ויוצר סוג של תלות. כמו כן,מפרש את הבילויים שלה עם משפחתה וחבריה כחוסר נאמנות ומאשים אותה בהעדפתה אותם על פניו.

זלזול וחוסר הערכה- מעליב ומזלזל בה בנוכחות אנשים אחרים.

ביקורת רבה והאשמות- הופך אותה לשק החבטות שלו ,מאשים אותה בבעיותיו וביחסים ביניהם .

חשדנות רבה- כל איחור או אי מענה לטלפון גורמים לסצנות קינאה.

פתיל קצר- מתרגז ומתפרץ לעיתים קרובות.

תפיסת המציאות בשחור ולבן- הוא בעל דעות פסקניות בנושאים שונים כגון סטריאוטיפים וגזענות.

איומים- מאיים בעונש על התנהגות "לא נאותה" שלה,מאיים או רומז שיפגע בעצמו או בה אם תעזוב אותו.

התנהגות אובססיבית- מתקשר לטלפון שלה ללא הרף שוב ושוב, עוקב אחריה ואחרי השיחות שלה או בודק הודעות בפייסבוק. בנוסף, מתנהג התנהגות מאוד כפייתית ואינטנסיבית. היחסים נעשים מהר מאוד קשים מנשוא.

הפחתת ערך והכחשה- אחרי שרבו והשלימו, הוא מפחית מערך הפגישה שלה ומאשים אותה שהיא גרמה לו להתנהג כך. טוען שהשינוי מתחיל בה- מבטיח שאם רק תשתנה, גם הוא ישתנה והכל יהיה בסדר ביניהם  (לב ארי, 1996).

                    

" הוא אומר לי עם מי ללכת ועם מי לא לדבר. אבל הוא אוהב אותי. הוא תמיד אומר שהשם שלי חשוב ושהוא דואג שלא יצא לי שם רע. אני מרגישה שהוא מאמין ובוטח בי- וזה נעים" (ליאן, 15 וחצי).

 

התנהגויות של בת הזוג

דוגמאות הממחישות את תגובת בת הזוג להתנהגויותיו של בן הזוג:

 

רכושנות ואובססיביות- נכנעת לרוב רצונותיו ונמנעת לעשות דברים מתוך חשש שתכעיס אותו או תפגע בו.

גילויי קינאה - מתרצת תירוצים כגון: "הוא אוהב אותי מאוד, מפרגן לי, אכפת לו, הוא דואג לי..."

בידוד- מתרצת את המצב בתירוצים שונים כגון:"הוא שומר עלי, הוא היחיד שאוהב אותי, הוא צודק כשהוא אומר שהם לא אוהבים אותי..." (גל, 2003; לב ארי ויאירי, 1996).

זלזול  וחשדנות-פוחדת מתגובותיו על מעשיה או על דבריה.

 

התפרצויות זעם תוך כדי האשמתה- מאשימה את עצמה, מרגיעה אותו ומבטיחה שזה לא יקרה עוד פעם, מסכימה עם ה-"אני לא בסדר". 

מאיים בכלל וגם בהתאבדות אם תעזוב אותו – חוששת לו, עושה הכל בכדי לרצות אותו.פועלת תוך כדי רציונליזציה על מנת לשרוד את החיים האלה.

קיימת תחושה שהצעירה פועלת תוך כדי רציונליזציה בה מתאימה את המציאות המעווותת להתנהגותו האובססיבית והמאיימת של בן זוגה תוך מתן פרשנות "כביכול נורמאלית" למציאות בה שרויה. ה"מעטפה" המזויפת עלולה להטעותה אך, אם תכיר בנורות האדומות המתריעות מפני המציאות המטורפת אליה מתחילה להתגלגל, היא תדע להגיב מיד ולצאת ממנה  לפני שתישאב אליה.

 

לסיכום, ניתן להצביע על כך שלאורך הקשר בין ענת אלימלך לדוד אפוטה  הופיעו נורות אזהרה רבות, ביניהן : האובססיביות של דוד כלפי ענת גברה כאשר היא התחילה להצליח, אי נכונותו ומוכנותו לקבל את הפרידה, ובמבחן התוצאה גם איום ומימוש רצח והתאבדות..

ניכר שבמקרה זה ,לו בתקופת קרות האירוע הזה, היתה מודעות לתופעת החיזור האלים, מודעות הנלמדת היום במערכות החינוך ,והיה מופעל כלי להערכת מסוכנות, (אותו כלי הקיים כיום ותומך החלטה למשטרה וגורמי רווחה),אזי, ניתן היה להגיע למסקנה לכך שענת נמצאת בסכנת חיים ומאוימת על ידי בן זוגה. מתוך רשימת נורות האזהרה , אכן רבות  מהן מצביעות על היותו של קשר זה  מקרה קלאסי של חיזור אלים. 

 

 

 

"נסיכה אחת נשקה לצפרדע, והוא היה לה לנסיך.

'בהתחלה הכל היה בסדר, ופתאום, יום אחד, אני לא יודעת מה קרה לו', היא סיפרה במעון לנשים מוכות.

אני בטוח שיש סימנים על כל צפרדע המעידים איזה נסיך הוא יהיה.

צריך עין מאוד פקוחה כדי לראות אותם, ונסיכות,  כיידוע, מנשקות בעיניים עצומות".(פינת השלולית, מאיר עוזיאל).

 

 

 

 

 

 

 

1שם.

 

 

 

 

 

שם

חיזור אלים