חוק וסדר

הביקורת על העדפת מערכת המשפט בישראל את הגישה ה"סלחנית" על פני "גישת הצדק", הולכת ומתחזקת בישראל, קולות אלה קוראים להחמיר עם עבריינים קטינים ולשפטם כבגירים, ללא יחס מיוחד של שופט. 

לעומת זאת, מחקרים רבים מצביעים על העובדה, שההחמרה עמם מביאה דווקא לאחוזים גבוהים של רצדיביזם.

שתי גישות. מטרה אחת

סמכות הורית וסמכות מורית בעידן החדש​

​חשיבות הסמכות ההורית והמורית בעידן החדש.  

תהליך מתמשך שיש להתייחס אליו.

מהם סממניה והשלכותיה. הצעות לגישה נוחה  .

מעמד הילד בראיה הסטורית

בימים בהם זוכה הילד להיות "מרכז הכובד בבית המערבי ועל פיו יישק דבר", בימים בהם זוכה האמנה הבינלאומית לזכויות הילד לחתימת מרבית מדינות החברות באו"ם,(להוציא שתיים:ארה"ב וצ'ילי) ולתהליך מואץ של יישום סעיפיה בחקיקתן , בימים בהם חוק זכויות התלמיד,חוק זכותו של הילד לזהות וחוקים רבים נוספים המעצימים את מעמד הילד ומוקירים את החשיבות בכבודו,מעמדו וזכותו להישמע,אזי, מבט הסטורי, קצר יחסית, מזכיר לנו שרק  לפני כחמישים שנה ,תמונת המצב היתה שונה עד להחריד. 

דלת פתוחה או מסתובבת

שיקום או עונש?

בין ענישה לשיקום, דלת פתוחה או מסתובבת - מקור

פורסם במראות המשתרה, גיליות 238.

פורסם במראות המשטרה, גליות 238.

גילו הכרונולוגי של קטין מהווה חיץ חוקי החורץ את גורלו לחסד או לשבט. האם נכון וראוי שהגיל הכרונולוגי יהווה קריטריון יחיד למידת הענישה הפלילית או שמא קיים מתח פסיכולוגי חברתי בין הגיל הקובע בחוק למציאות המשתקפת  בשטח?   

האם שיקול  הדעת הנרחב שניתן לבית-המשפט לנוער הותיר דלת פתוחה, ההופכת ל"דלת מסתובבת" או שמא לדלת, הפותחת צוהר לעתיד מבטיח יותר

> על  שיקום וענישה, כשרות משפטית ,גיל אחריות פלילית ומה שביניהם

עבריינות נוער ודרכי התמודדות - 2003

במדינת ישראל בשנת 2003 חיים ילדים רבים ומשפחות רבות ברמות שונות של סיכון לביטחונם הפיזי, הנפשי, לאיכות חיים בסיסית ואף לעצם קיומם...

סיכון זה בא לידי ביטוי בפגיעות פוטנציאליות (גירושין, אבטלה, עלייה), בפגיעות עקיפות (חשיפה לעוני, לעבריינות, להתמכרות ואלימות בין הורים) ובפגיעות ישירות (קורבנות להתעללות, הזנחה ועברינות נוער).

ע"פ נתונים שנמסרו בוועדה לקידום מעמד הילד בכנסת (וועדה חדשה שבראשה עומד כיום ח"כ מיכאל מלכיאור), יש כיום בישראל כ – 330,000 ילדים ובני נוער בסיכון, מתוכם כ – 130,000 בסיכון גבוה מיידי. רק 34,000 מהם זוכים לטיפול רשויות הרווחה.

 

עבריינות נוער ודרכי התמודדות - 2006

2,540,000 ילדים ובני נוער המהווים 34% מכלל האוכלוסיה בארץ. ,במדינת ישראל של שנת 2006ילדים רבים חיים ברמות שונות של סיכון לבטחונם הפיזי, הנפשי ואף לעצם קיומם. סיכון זה בא לידי בטוי בפגיעות פוטנציאליות (גרושין, אבטלה, עליה)... בפגיעות עקיפות (חלופה לעוני, עבריינות, התמכרות ואלימות במשפחה), וכן, בפגיעות ישירות (כקורבנות להתעללות, הזנחה ועבריינות נוער).

עפ"י נתוני הלמ"ס האחרונים, ושצויינו בוועדה לזכויות הילד בכנסת ישראל, יש כיום 820,000 381,000 בסכון, 134,000 בסכון גבוה ומיידי ורק כ- 67,000 ,ילדים ובני נוער מתחת לקוי העוני 1זוכים לטיפול משרדי הרווחה.

עבריינות נוער ודרכי התמודדות - 2013

המאמר מציג תמונת מצב עדכנית אודות עבריינות בני נוער בישראל בהיבטים שונים (נתוני פשיעה,סוגי פשיעה ועוד), לצד דרכי ההתמודדות  של מערכות האכיפה וגופים פורמאליים נוספים  עם התופעה,  בדגש על תוכנית ארצית ראשונה מסוגה (אס"א) אשר הובילה חקיקה בנושא ופועלת במרבית הישובים בארץ,ואחריה שתי אחרות הפועלות כיום ("עיר ללא אלימות" ו"מוטב יחדיו"). מדובר בתוכניות מערכתיות והוליסטיות בפריסה ארצית, שהן תולדה של שיתוף פעולה בין גורמים רלבנטיים בהובלת ראש הרשות המקומית. נתונים עדכניים מעידים על הצלחתה של גישה זו, הצלחה המתבטאת במגמת ירידה מתמשכת בפשיעת הנוער  בישראל בשנים האחרונות.   

עבריינות נוער ודרכי

התמודדות