מקרי התעללות  בגני הילדים בארץ - חייבים לפעול מיד !
מאת סוזי בן ברוך

בשנים האחרונות מתגלים בארץ מקרים רבים של התעללות במסגרות חינוכיות, בין אם על ידי מטפלות שלא יכולות לשאת יותר את  המתרחש לעיניהן בגן ומרחמות על הילדים , על אף שחשיפתן את המקרים תעלה להן במקום עבודתן, ובין על ידי הורים  אשר חשו בשינוי משמעותי בהתנהגות ותגובות ילדיהם.

בשבועיים האחרונים נחרדנו נוכח עוד ועוד סרטונים המצביעים על התעללות  בעוללים ששפתם עדיין לא יכולה להביע את הזוועה.

בשנת  2015-  התגלה מקרה בגן ילדים בנתניה בו הגננות היו נוהגות באלימות מילולית ופיזית כלפי הילדים, לא היו קוראות בשמם הפרטי ומענישות בחומרה

בשנת 2016 - הוגש כתב אישום נגד גננות בגן ילדים בחולון, בו הגננות נהגו למשוך לילדים בשיער, נהגו באלימות פיזית קשה- ההורים התלוננו  בעקבות חבלות והתנהגותם השונה של הילדים.

בשנה זו  גם   בקריית גת, נעצרה גננת בגין התעללות מילולית ופיזית בילדי הגן בני השנה עד חמש.

ב  - 2017 - התלוננה סייעת בצפון הארץ על התנהגות הגננת שנהגה באופן לא מוסרי כלפי ילדי הגן.

 

משפטית-

בשנת 1991 אשררה מדינת ישראל את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. אמנה זו מהווה מסמך משפטי בינלאומי מחייב לזכויות הילד. סעיף 19 לאמנה מציין ש: "זכותם של ילדים להגנה מפני אלימות, פגיעה וניצול, זכותם להליך משפטי הוגן, זכותם לחופש ביטוי". בהתאם  לסעיף זה, 

נחקק תיקון מספר 26 לחוק העונשין- " חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע". סעיף זה הוא מהותי לאלו שאין ביכולתם להגן על עצמם. על פי סעיף זה, אדם הפוגע בקטין או חסר ישע  וגורם לו חבלה של ממש, דינו 5 שנות מאסר. במידה והתוקף הינו מי שאחראי על הקטין או חסר הישע- דינו 7 שנות מאסר.

במצב המתואר,  יש  ליישם במיידי את חוק המצלמות בגנים ללא דיחוי. לא מדובר בעלות  שלא ניתן לעמוד בה. היא מחוייבת המציאות נוכח תמונת המצב העכשווית בה אימהות יהודיות מתעללות  בעוללים.

 

המשולש הקונפליקטואלי: הזכות לפרטיות , הזכות לחיים ובטחון ו-טובת הילד

הזכות לפרטיות - זכותו של אדם למרחב פרטי וירטואלי או פיזי הנתון לשליטתו, על בסיס ההכרה שישנם תחומים בחייו אשר אינם אמורים להיות ברשות הרבים ללא הסכמתו המפורשת. מנגד:

הזכות לחיים ובטחון - הקובעת כי לכל אדם יש זכות להגנה מפני פגיעה גופנית או התעללות נפשית. חובת המדינה לשמור על ביטחונם האישי של תושבים.

טובת הילד-  עומדת איתן מול שניהם  - בדיונים משפטיים בנושאים כגון : חוק חינוך חובה, תזונה הורות, בריאות .. -טובת הילד תעמוד מעבר לכל השיקולים  שיועלו.

 בעידן ה-121, שוהה הילד שעות רבות מאד ,במהלך היום, במסגרות חינוכיות-כך , שבניגוד למאות הקודמות,  השפעת ההורים איננה בלבדית. לגננת יש השפעה רבה על התפתחותו  ורווחתו של כל ילד וילדה בגן.  על הגננת ליצור סביבה בטוחה בגן, סביבה המאפשרת לתינוק לחקור את סביבתו תוך כדי פיתוח עצמאות מבלי שיחוש מאוים בסביבתו. לטיב הטיפול בשנותיהם הראשונות של הילדים יש השפעה מכרעת על התפתחותם השכלית, הרגשית והחברתית, על השתלבותם והצלחתם במסגרות חינוכיות בגיל הילדות וההתבגרות ועל גיבוש דמותם כמבוגרים. טיפול לא מספק, עלול להעלות את הסיכון לתופעות של היפראקטיביות, קשיי קשב וריכוז ואלימות.

 

סגנון ההתקשרות של הילד בגיל צעיר, ישפיע על ההתקשרויות אותן ייצור בחייו הבוגרים:

ידוע  לנו על  שלושה דפוסי התקשרות: (אינסוורת' (Bretherton, 1992):

 

התקשרות בטוחה: התינוק בטוח  שתמיד יש שם מישהו בשבילו- בשעת מצוקה, האם רגישה לילד, מכילה ואוהבת  וכאשר יחווה מצוקה ,היא תגיב ותעזור לו. מתוך בטחון זה יכול לצמוח תינוק החוקר את סביבתו שלו ללא חשש.

התקשרות חרדה: התינוק אינו בטוח כי בשעת מצוקה ההורה יגיב למצוקתו, מה שעלול ליצור תחושת חוסר ודאות וחשיפה לחרדת נטישה. תינוק כזה יפתח תלות בהורה וירגיש פחות בטוח לחקור את העולם שסביבו.

התקשרות נמנעת: לתינוק אין  כלל  בטחון בהורה. במצב מצוקה-הוא מצפה לדחייה כי בעבר  כבר חווה דחיות חוזרות מהוריו.

 התקשרויות בטוחות יכולות להשפיע על היחסים החברתיים שיש לילדים עם בני גילם בגן. (רוזנטל, גת, וצור, 2009) . כאשר הילד נמצא במסגרת לא איכותית, הדבר עלול לפגוע גם בהתקשרויות אחרות של הילד ואף בהתפתחותו הכללית כאשר המסגרת החינוכית בה נמצא הילד איכותית, שהותו בה מגיל צעיר יכולה  לתרום להתפתחותה של ההתקשרות הבטוחה. (רוזנטל, גת, וצור, 2009).   החשיבות במסגרת איכותית חשובה מאד גם ביכולת היותה  "חוויה מתקנת", רגשית וחברתית, לילדים  אשר בביתם חווים התקשרויות לא בטוחות עם האם. פועל יוצא מכך הוא

שעולה החשיבות בפיקוח ובקרה על מסגרות אלו, על מנת להבטיח, שהילדים יקבלו את היחס הראוי ביותר, המגן ביותר והמטפח ביותר למען התפתחותם התקינה ועתידם הבוגר.

 

בתקופה האחרונה עדים אנו למקרים רבים של התעללות בעוללים וילדים  במסגרות חינוכיות. אותות המצוקה של הילדים, ,אשר לעיתים עוד לא וורבאליים, מתבטאות בסימני חרדה גדולה מללכת לגן, התנהגויות אפתיות, רגרסיה התנהגותית. כשההורה מנסה להתחקות אחר המקור לשינוי ההתנהגותי  של ילדו, הוא  יפנה לגננת   כמקור ממנו ניתן ללמוד על אירוע שגרם לכך.  ייתכן והגננת תכחיש, והאמת הקשה תידחה עד שההורה יחליט לעשות מעשה, או שאכן, התנהגות הילד אכן, נובעת ממקור אחר...(פגיעה בתוך הבית). מנסיונם של אירועים  שנחשפו בתקשורת, עולה שתהליך חשיפת האמת  ארוך ומייגע , אלא אם כן, הוצבו שם מצלמות מתעדות  אשר יכולות להצביע גם על כך שהמקור איננו בגן. המצלמה יכולה  לקצר תהליכים  ככלי מהיר  לשקף תמונת המצב  בגן. לאחר שביולי 2020, הודיעה הממשלה על דחייתו של  יישום החוק להתקנת מצלמות בגני הילדים...אך, השבוע,  עם  חשיפתם של  האירועים האחרונים , המצביעים על תופעה מדאיגה ביותר,

אכן, הכנסת שמה לה נושא זה על השלחן. בתקווה שזה יקרה  במיידי  לצד הגברת  הפקוח  באופן משמעותי , העלאת משכורתן של הסייעות  והעשרת השכלתן. מצלמות בלבד לא תספקנה לתת מענה הולם. זה כמו זריקות קטהפפטיל למכורים, ללא פסיכולוג צמוד...

 

 

רשימת מקורות

 

Bretherton, I. (1992). The origins of attachment theory: John Bowlby and Mary Ainsworth. Developmental Psychology, 28(5), pp. 759-775.

 

הולר ר' וגל ג' (2011). סבסוד מסגרות לגיל הרך: ישראל בפרספקטיבה בינלאומית משווה. ביטחון סוציאלי (87) , 37-63.

 

מילבאואר ו', וקוליק ל' (2010). משפחות עובדות: הורים בשוק העבודה בישראל: היבטים חברתיים, כלכליים ומשפטיים. ראשון לציון: פלס

 

פריש י' (2012). הגננת- כמנהלת גן וכמנהיגה חינוכית. חיפה: שאנן- המכללה האקדמית הדתית לחינוך.

 

רוזנטל מ', גת ל', צור ח' (2009). לא נולדים אלימים-עולמם הרגשי והחברתי של ילדים קטנים[ גרסת כותר] אוחזר מתוך .

 

 

הנתונים נלקחו מסיקורי עיתונות שונים על המקרים. במקרים אלו, נפתחו תיקים במשטרה ואף הוגשו כתבי אישום. לא נמסר פירוט המשך לגבי אותם מקרים.

 

מתוך ישיבה בכנסת בנושא הפיקוח על מסגרות יום לפעוטות. חלק א'- מאפייני המסגרות הפרטיות לגיל הרך וההיתרים הנדרשים מהם.(2011) המידע מסופק על ידי מרכז המחקר והמידע. 

Edit Post Text