נערות בורחות מהבית – משוטטות ונפגעות​

 

| ד"ר (נצ"מ בדימוס) סוזי בן-ברוך

 

 

 

זה יכול להתחיל מכעס ,מעין סכסוך הורה -ילדה ואו מפגיעה קשה בבית: והילדה בורחת..

נערות המשוטטות ברחוב מהוות טרף קל לסוחרי נשים ו"ציידים" הממתינים לשעת כושר זו.  רובן של הנערות המשוטטות מצויות  במצב נפשי ומשפחתי קשה. בעיניהן זהו מצב של אין מוצא  אחר: "צריך לברוח מהר ...כבר אסתדר איכשהוא"..במצב זה הן הופכות להזדמנות לניצול באמצעות חיבה וחיבוק של אותם "ציידים" היודעים היטב כיצד לשבות את ליבן.

מהר מאד, באין "גלגל הצלה"  מתאים ,הן נופלות לסמים, אלכוהול, נסיונות אובדניים  ואח"כ נכנסות  למעגל של :  פגיעה – בריחה – זנות/סמים וחוזר חלילה. סעיף החוק אשר איפשר למשטרה  להצילן ע"י "מעצר הגנתי"  והכנסתן לאכסניות מסומנות של משרד הרווחה,תחת השגחה עד שיימצא פתרון הולם, נמחק ללא  הצעת חלופה של אמצעי הגנתי-כפייתי אחר.

ביטול  שני סעיפי חוק : שוטות  מחד, ומעצר הגנתי, מאידך, גרם לכך שמשטרת ישראל לא יכולה לעצור או לעכב  קטינות  משוטטות רגע לפני או בזמן הידרדרותן באם אינן מוכנות לחזור לביתן.

 

שוטות נערות-בראיה הסטורית

באשר למשוטטות ברחובות – רובן  משתייכות לשכבה סוציו אקונומית נמוכה, קרבנות לעבירות מין והתעללות מהמקורבים אליהן, 65% מהן מכירות את הפוגע ומדובר בפגיעה מתמשכת, הן סובלות מחיזור אלים ומחפשות מחסה… המשוטטות ברחוב מהוות טרף קל לסרסורים וסוחרי נשים. רובן מצויות על סף הרס עצמי ופוגעות בעצמן בדרכים שונות:  על ידי סמים, אלכוהול, זנות… ונכנסות למעגל חוזר של: פגיעה בהן – בריחה –וכניסה למעגל של:  זנות/סמים  ודיסוציאציה (ניתוק)– וחוזר חלילה … מבחינה חוקית: כליאה במעון סגור לצרכי טיפול , חלקן בורחות או לא חוזרות מחופשה   ואז, נעצרות  בגין בריחה ממשמורת,.  בעקבות בריחה  הראשונה - יפתח להן טיפול מותנה. בבריחות הבאות - הנערה כבר תיעצר, יפתח תיק פלילי, היא תיכלא, תובא לשופט… והיא   עלולה להישאב למעגל עברייני סביב: סמים/זנות/הפרת צוו של ביהמ"ש. בתי מעצר, מעון נעול.

המסקנה המתבקשת: אם "נחשוף נערה כזו מיד עם בריחתה הראשונה ונימנע "לכידתה" על ידי  "ציידי הרחוב" המייחלים לבואה ,במגמה לנצלה לצורכיהם אחר כך, אזי, נציל אותה רגע לפני הפגיעה בה...

לציין ש:עד שנת 2008 היו שני חוקים שאפשרו למשטרה לפעול להצלת נערות, רגע לפני הידרדרותן לעבריינות:

 

סעיף חוק שוטטות, בחוק העונשין, איפשר מעצר נערה (או חשוד אחר), הנראית משוטטת באופן חשוד ושאין לה הסבר מניח את הדעת למעשיה במקום המסוים בו נתפסה.

סעיף מעצר הגנתי, הופיע בחוק הנוער טו"הש 1960 אפשר מעצר קטין/ה, לשם הגנה עליו -ה  מפני עצמו ו/או מפני אחרים.

אביא דוגמא כדי להמחיש את הדברים:

גלית – נראתה בשעה 23.00 משוטטת בחוף בת ים החשוך. שקית ניילון בידה, נעלי אצבע לרגליה. היא מפנה מבטים סביבה כאחוזת תזזית. על פניו נראית מפוחדת ומחפשת פינה לשים בה ראש… ניידת סיור נקלעת למקום, שואלת לפרטיה ולא נענית. השוטר מודיע לה שעוצר אותה בחשד לשוטטות. גלית מתנגדת, השוטרים משתמשים בכוח. הם מביאים אותה לתחנת המשטרה, היישר ליחידת הנוער בתחנה. יחידת הנוער מבוססת על גישת מניעת התיוג של קטינים. יש בה בלשי וחוקרי נוער מיומנים. מסתבר שהנערה אינה מופיעה כנעדרת. היא מספרת על סכסוך עם אימה לפני זמן קצר ובריחה מהבית לשום מקום… באין עבירה – חוקר הנוער מיידע את אימה של הנערה. האם מסרבת לשמוע ממנה או עליה. עו"סית לחוק הנוער מצורפת תמונה. היא מכריזה על הנערה כעל קטינה נזקקת, הזקוקה להגנה. היא מנחה את יחידת הנוער להעבירה, בהסכמה, לאכסניה בתל אביב, הממומנת במקרים כאלה על ידי מערכת הרווחה. גלית מסכימה לישון באכסניה, בידיעה שלמחרת בבוקר תגיע עו"סית לחוק הנוער (כונתה אז פקידת הסעד) לטפל בה. 

טיפול מיידי כזה הציל נערות מידי סרסורי קטינות, שרואים בהן טרף קל. אם גלית הייתה מסרבת – והיה חשש שתברח מהאכסניה ותיפול קרבן לשוחרי טרף, המשטרה הייתה יכולה לעוצרה לפי סעיף המעצר ההגנתי. למחרת בבוקר הייתה המשטרה מביאה את גלית לשופט, בנוכחות העו"סית לחוק הנוער , שאמורה להצביע על פתרון שירחיק את גלית מהרחוב וימנע את הידרדרותה. פתרון זה, גם אם לא היה הטוב ביותר – מנע הידרדרות של נערות רבות. אלא שבשנת 19921 כנסת ישראל ביטלה את סעיף השוטטות (בהשפעת חוקי יסוד זכויות האדם שאושררו או נחקקו בשנה זו. אנו,).בשלב זה נותר  סעיף המעצר ההגנתי שאיפשר  מעצרן  לפני המשך הידרדרותן..

ב-1994, עם העלייה המתמשכת בפשיעת נוער מחד, ובריחת בני נוער מהבית, הודיע משרד הרווחה על מצוקה תקציבית ועל אי-יכולת לטפל בנערות שהמשטרה עצרה מחשש לפגיעה בעצמן או להיפגעות על ידי אחרים. אז , רעיון האכסניות הוחלף במרכזים, כגון אתנחתא, בית השנטי ועוד. המשמעות הייתה שמשרד הרווחה נעזר בגורמים וולונטריים ואנו חשנו פספוס אדיר. הביקורת שנמתחה על ידי המשטרה ומערכת המשפט בגין אי יישומו של סעיף המעצר ההגנתי גרמה לתסכול ואז לעיתים כפה ביהמ"ש על הרווחה טיפול תחת כפיה במעונות חסות נעולים לבנות, גם אם אין מקום…

בשנת 2008 – בלחץ המועצה לשלום הילד והוועדה לבדיקת זכויות הילד בהליך הפלילי אשר זעקו, בצדק, לפתרון ביניים טוב יותר ממעצר לשם הגנה על הקטינה. טענת זכויות הילד קודמת לטענת "אין תקציב ולכן  נאלצים לעצור קטין שברח מביתו  עד שיימצא פתרון הולם אחר"..

כך ,תחת כותרת זכויות הילד,  סעיף המעצר ההגנתי בוטל ללא חלופה אחרת. משמעות ביטול הסעיף היא שאותה גלית יכולה לברוח מהבית ואם אינה מוכרזת כנעדרת, אף אחד לא יטפל בה פרט ל… זאבים – סוחרי הסמים והסרסורים הממתינים לטרף. מצב זה גורם לכך שמשטרת ישראל אינה יכולה כיום להתערב ולעצור קטינות אלה רגע לפני או בזמן הידרדרותן. היא אינה מחויבת מכוח חוק לעשות זאת. מה שנותר לעשות הוא לעכב נערות, המוכרזות כנעדרות, עד שבני המשפחה או הרווחה לוקחים אותן… הדבר נעשה בתיאום עם עובדי הרווחה. הטיפול כולו מצוי בידי הרווחה, שידיה מלאות בעשייה זו… כך נוצרה "פירצה הקוראת לסרסור".

רק לאחרונה ,בעקבות עליה משמעותית בכמות הנערות   שעסקו בזנות, נבנתה תוכנית לאומית אשר יש לברך עליה.... זו תוכנית מחויב המציאות  לאלה שכבר  הידרדרו.

מה עם אלה בתחילת הדרך???

יש לציין שעם הזמן, פיתח משרד הרווחה וארגונים נוספים פתרונות מגוונים לנערות במצוקה. אך באשר לאלה המגיעות לרחוב ונמצאות על קצה הרצף, ללא כל טיפול של גורם כלשהו רגע לפני… מספרן של אלה הנפגעות  ממנת יתר או נעלמות באין מישהו המחפש אותן, הלך ועלה...

… מעצר הגנתי, איננו  פתרון אולטימטיבי, אך,היה עוצר אותן מהידרדרות נוספת, עד שימצא מקום פנוי לטיפול בהן.

מאחר ובעת האחרונה עדים אנו לתוכניות הוליסטיות ותקציבים המנותבים לפתרון התופעה,  נקווה שתימצא חלופה הולמת  גם  לנערות  הבורחות בתחילת הידרדרותן...כך נחדול מלבנות בתי חולים  ונסתפק בבניית גשרים  אשר יחברו נערות אלה מיד לדרך הישר בטרם  "תיבלענה"  על ידי  הזאבים....

 

 

ד"ר (נצ"מ בדימוס) ,לשעבר, קצינת נוער ארצית במשטרת ישראל . מרצה בנושאי משטרה וחברה.